(א)רַנְּנ֣וּצַ֭דִּיקִיםבַּֽיהֹוָ֑הי״י֑לַ֝יְשָׁרִ֗יםנָאוָ֥התְהִלָּֽה׃ (ב)הוֹד֣וּלַיהֹוָ֣הי״י֣בְּכִנּ֑וֹרבְּנֵ֥בֶלעָ֝שׂ֗וֹרזַמְּרוּ־לֽוֹ׃ (ג)שִֽׁירוּ־ל֭וֹשִׁ֣ירחָדָ֑שׁהֵיטִ֥יבוּנַ֝גֵּ֗ןבִּתְרוּעָֽה׃ (ד)כִּֽי־יָשָׁ֥רדְּבַר־יְהֹוָ֑הי״י֑וְכׇל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּבֶּאֱמוּנָֽה׃ (ה)אֹ֭הֵבצְדָקָ֣הוּמִשְׁפָּ֑טחֶ֥סֶדיְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗מָלְאָ֥ההָאָֽרֶץ׃ (ו)בִּדְבַ֣ריְ֭הֹוָהי֭״ישָׁמַ֣יִםנַעֲשׂ֑וּוּבְר֥וּחַפִּ֝֗יואכׇּל־צְבָאָֽם׃ (ז)כֹּנֵ֣סכַּ֭נֵּדמֵ֣יהַיָּ֑םנֹתֵ֖ןבְּאוֹצָר֣וֹתתְּהוֹמֽוֹת׃ (ח)יִֽירְא֣וּמֵ֭יְהֹוָהי״יכׇּל־הָאָ֑רֶץמִמֶּ֥נּוּיָ֝ג֗וּרוּכׇּל־יֹשְׁבֵ֥יתֵבֵֽל׃ (ט)כִּ֤יה֣וּאאָמַ֣רוַיֶּ֑הִיהֽוּא־צִ֝וָּ֗הוַֽיַּעֲמֹֽד׃ (י)יְֽהֹוָ֗היֽ״י֗הֵפִ֥ירעֲצַת־גּוֹיִ֑םהֵ֝נִ֗יאמַחְשְׁב֥וֹתעַמִּֽים׃ (יא)עֲצַ֣תיְ֭הֹוָהי֭״ילְעוֹלָ֣םתַּעֲמֹ֑דמַחְשְׁב֥וֹתלִ֝בּ֗וֹלְדֹ֣רוָדֹֽר׃ (יב)אַשְׁרֵ֣יהַ֭גּוֹיאֲשֶׁר־יְהֹוָ֣הי״י֣אֱלֹהָ֑יוהָעָ֓ם׀ בָּחַ֖רלְנַחֲלָ֣הלֽוֹ׃ (יג)מִ֭שָּׁמַיִםהִבִּ֣יטיְהֹוָ֑הי״י֑רָ֝אָ֗האֶֽת־כׇּל־בְּנֵ֥יהָאָדָֽם׃ (יד)מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹהִשְׁגִּ֑יחַאֶ֖לכׇּל־יֹשְׁבֵ֣יהָאָֽרֶץ׃ (טו)הַיֹּצֵ֣ריַ֣חַדלִבָּ֑םהַ֝מֵּבִ֗יןאֶל־כׇּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ (טז)אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְנוֹשָׁ֣עבְּרׇב־חָ֑יִלגִּ֝בּ֗וֹרלֹא־יִנָּצֵ֥לבְּרׇב־כֹּֽחַ׃ (יז)שֶׁ֣קֶרהַ֭סּוּסלִתְשׁוּעָ֑הוּבְרֹ֥בחֵ֝יל֗וֹלֹ֣איְמַלֵּֽט׃ (יח)הִנֵּ֤העֵ֣יןיְ֭הֹוָהי֭״יאֶל־יְרֵאָ֑יולַֽמְיַחֲלִ֥יםלְחַסְדּֽוֹ׃ (יט)לְהַצִּ֣ילמִמָּ֣וֶתנַפְשָׁ֑םוּ֝לְחַיּוֹתָ֗םבָּרָעָֽב׃ (כ)נַ֭פְשֵׁנוּחִכְּתָ֣הלַֽיהֹוָ֑הי״י֑עֶזְרֵ֖נוּוּמָגִנֵּ֣נוּהֽוּא׃ (כא)כִּי־ב֭וֹיִשְׂמַ֣חלִבֵּ֑נוּכִּ֤יבְשֵׁ֖םקׇדְשׁ֣וֹבָטָֽחְנוּ׃ (כב)יְהִי־חַסְדְּךָ֣יְהֹוָ֣הי״י֣עָלֵ֑ינוּכַּ֝אֲשֶׁ֗ריִחַ֥לְנוּלָֽךְ׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
אפִּ֝֗יו א=פִּ֝יו (השמטת נקודת הרביע)
E/ע
הערות הרב קאפח על תפסיר רס״ג
הערותNotes
(א)
שירו צדיקים בתודה לה׳ כי הישרים כמה נאוה להם תהלתו.
(ב)
ועוד הוסיפו לספר תהלתו עלי כנור ונבל עשור זמרו לו. כאן ולקמן קמז ז תרגם כנור ״קיתאר״ ונבל ״עוד״. ולקמן קמד ט תרגם נבל ״צנג״ ובפרק קנ תרגם כנור ״עוד״ ועוגב ״קיתאר״ ובבראשית ד כא תרגם כנור ״טנבור״ והוא הג׳רטר ובפרט בן ארבעה מיתרים. וכל שלשת הכלים האלה ממשפחה אחת שכולם כלי פריטה. וראה לקמן צב ד.
(ג)שירו, וחדשו לפניו בכל עת אשר השיר והטיבו את הנגינות על ידי תרועה. וכבר כתב רבינו בפירושו לקמן צח כי כל מקום שנאמר שיר חדש פירושו שאותו השיר נאמר בתדירות או לעתים קרובות.
(ה)חסד, וחסדו כולל כל באי העולם. וכתב בהקדמתו לפירושו לאיוב: וכן מה שצום עליו והזהירם ממנו במה שנתן בלבם חשיבות דבר מסויים ומגרעת דבר מסויים וכן בשמע ובספור, הרי זה דבר שהשכל מעיד עליו כאמרו חסדו ה׳ מלאה הארץ חקיך למדני (לקמן קיט סד), כל זה טובה וחסד כאמרו אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה הארץ.
(ו)בדבר, כשם שבפקודתו נעשו השמים ובאמירתו כל צבאם וכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר ב פ״ה כי כוונת הכתובים באמרם שהוא עשאם [את השמים והארץ] בדברו, וברוח פיו, ובאמירתו, ובקריאתו, שהוא עשאם בבת אחת לא במשך זמן ולא חלקים חלקים וכמו שנ׳ קורא אני אליהם יעמדו יחדו. והמשילו לנו את הענין בדבר שאנחנו אומרים לו בוא או נפיח בו ברוח פינו, וכך וברוח פיו כל צבאם כו׳ ע״ש.
(ז)כנס, הכונס מי הים כנד, ועושה מימיו העצומים כדבר הנתון באוצרות. תרגם כנד ״טוד״ וכך תרגם בשמות טו ח, והם ההררים הגדולים, ותרגם תהומות ״גמר״ והם המים האדירים והעצומים.
(ח)ייראו, ראוי שייראו את ה׳ כל באי העולם.
(ט)כי, כי הוא אומר לדבר היה צווי ויהיה ואם צוה על דבר יעמוד ויתקיים.
(י)ה׳, והוא מפר עצת הגוים ומניא אותם מהנהגותיהם. מחשבות תרגם ״תדאביר״ מחשבות מדיניות והנהגה, וכך תרגם לקמן בסמוך ״עצת ה׳ ״.
(יא)עצת, והנהגת ה׳ לעולם תתקיים וחכמתו לדור ודור.
(יג)האדם, בני האדם גם יחד כלומר שכולם סקורים לפניו בסקירה אחת.
(יד)ממכון, ממכון רום מעלתו ידע את כל מעשי אנשי הארץ.
(טו)היוצר, כך יודע הוא היוצר את אשר בלבם יחד ומבין כל מעשיהם.
(טז)אין, כי אין. ברב כח, ברב כחו. וראה לקמן קד כח.
(יז)שקר, והבל תשועת הסוס ולא ימלט אף כי רב חילו.
(יח)הנה, אלא עיני ה׳.
(יט)להציל, להציל נפשם מדבר וממגפה ולחיותם בזמן רעבון. לא מן המות הטבעי ולא אם יצום ימים רבים לא ימות.
(כ)נפשנו, לפיכך נפשנו מיחלת לרחמי ה׳.
(כא)כי בשם, ובשמו המקודש בטחנו.
(כב)יהי, ה׳ התמד חסדך עלינו ככל אשר יחלנו לך.
מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות)